החלטה בתיק ת"א 39118-12-11

לפניי בקשה לאסור על המשיבה-התובעת (להלן: התובעת) להציג לד"ר תירוש, מומחה מטעם בית-משפט בתחום פה ולסת, מסמכים שלדעת המבקשת-הנתבעת (להלן: הנתבעת) אינם ניתנים להצגה.

ביום 27.6.11 אירעה תאונת דרכים בה נפגעה התובעת בפניה (להלן: התאונה). כתוצאה, נפגעו שיניה והתובעת תזדקק לשיקום הפה.

לפיכך מונה ד"ר אילן תירוש כמומחה מטעם בית-משפט בתחום פה ולסת (להלן: המומחה) כדי שיחווה דעה בנוגע לנכות הצמיתה של התובעת בעקבות התאונה, ככל שנותרה, לטיפול הנדרש ולעלותו.

התובעת גילתה דעה כי בכוונתה להציג למומחה מסמך מיום 8.11.12 אותו ערך ד"ר זאב שור, רופא השיניים המטפל (להלן: ד"ר שור), הצעת מחיר לטיפול עתידי ואישור סיכום בינו לבין התובעת בנוגע לטיפול זה וכן קבלות על תשלומים בגין טיפול בעבר.

הנתבעת סבורה כי במסווה של דוח סיכום מצבה הרפואי של התובעת והצעת מחיר הכין ד"ר שור חוות דעת של מומחה "מטעם".

תקנה 8(א) ל תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים)  הרלוונטית לעניינו, קובעת לאמור:

            " תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

תקנה 8(א) לתקנות המומחים מתירה אפוא לנפגע להמציא למומחה ".. את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול..".

סוגיית המסמכים שניתן להציג למומחה מטעם בית-משפט שבה ועולה בערכאות השונות, ולא פעם אמר בית-המשפט-העליון את דברו, תוך שימת דגש על השוני בין תקנה 8 הנ"ל לבין הוראת תקנה 2 לתקנות המומחים. לענייננו נאמר בזו הלשון:

" קיימת פסיקה נרחבת שעסקה בפרשנות הוראה זו, כשנקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון בין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול הדעת שלו" (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן ([פורסם בנבו], 22.2.2010); מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין)."

רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ [2012] [פורסם באתר נבו]. כן ראה הפסיקה הענפה הנזכרת שם.

נפסק (בהסתמך על דברי המשנה לנשיאה א' ריבלין [בדימוס] בספרו  " תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים" [מהדורה רביעית 2012] 659-658) כי ככלל, הגם שניתן להציג למומחה מסמך שלא נערך בזמן אמת, ניתן לעשות-כן רק אם "[ש] אינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי".

במקרה דנן כולל המסמך שערך ד"ר שור תיאור מצבה של התובעת לפני התאונה, כולל הסבר כללי להדיוטות, טיפול אפשרי תוך ציון הטיפול המומלץ ועלויות. הצעת המחיר אותה הכין ד"ר שור מפרטת את עלות הטיפול המוצע.

הנה-כי-כן, המסמך שערך ד"ר שור והצעת המחיר שהכין לא נערכו בזמן אמת ואינם "סיכום גרידא של התיק הרפואי", אלא יש בהם חיווי דעת בנוגע לטיפולים האפשריים, הטיפול המומלץ ועלותו.  מסמכים אלה חורגים אפוא מהמסמכים המותרים להצגה למומחה.

קבלות בנוגע לתשלומים ששילמה התובעת לצורך טיפול רפואי בעבר אינן בבחינת מסמכים בדבר טיפול רפואי שניתן לה או בדבר בדיקות שנבדקה לצורך אותו טיפול, ולכן אין להציגם למומחה.

אשר-על-כן, אני מורה לתובעת שלא להמציא למומחה את המסמכים נושא הבקשה.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: